תנו לי להגיד לכם משהו – להניע פרויקט שוב ושוב בכל פעם מחדש זה לא רק קשה ומייאש, זה גם גוזל הרבה יותר אנרגיה מאשר לשמור על רצף והמשכיות.
זה ידוע שמטוסים מבזבזים הכי הרבה דלק בשלב ההמראה, כי המנועים עובדים בעוצמה כדי להתגבר על כוח המשיכה והתנגדות האויר. כשהמטוס משייט גבוה למעלה, עם התנגדות אויר נמוכה יותר ומנועים שעובדים בעוצמה קבועה, צריכת הדלק נמוכה בהרבה.
השאלה היא איך להיכנס לחוויית "שיוט" יעיל ורגוע בתהליך כתיבה ויצירה?
אני חולקת כאן כמה טיפים מתוך ניסיון של למעלה מעשרים שנות הנחייה, כתיבה וליווי כותבים, שיעזרו לכן ולכם לשמור על התמדה ועקביות, לייצר שיוט מהנה ולהגשים את חלום הכתיבה.
למעשה, הטיפים האלה רלבנטיים לכל פרויקט יצירתי עם התאמות קלות!
קחו מה שעובד לכם, את היתר השליכו לפח,
ושתהיה לכם תעופה נעימה:
- שאלו את עצמכם: "למה אני רוצה לכתוב ספר?" – זאת הרי עבודה קשה ומפרכת, לאו דווקא מתגמלת מבחינה כלכלית, ובכל זאת, למה זה בוער בכם?… נסחו בכנות כמה תשובות בהירות, כך שתוכלו לשוב אליהן בכל רגע, ובעיקר בזמן משבר בכתיבה. הוא כנראה יבוא לבקר.
- שמרו על קשר יומיומי עם הספר.הניחו את הקובץ או המחברת במקום נגיש שיאפשר לכם לגשת אליו בכל יום, אפילו רק כדי להציץ. גם בהייה בדף הריק או במסך נחשבת לחלק מהתהליך.
- אם אין לכם מה לכתוב, תקראו את מה שכתבתם יום קודם. תופתעו לגלות שגם זאת צורה של עבודה והתקדמות.
- שמרו על קצב קבוע. אל תכתבו 10 שעות ביום ראשון ואז תיעלמו לשבוע… נהלו לו"ז כתיבה שאתם מסוגלים לעמוד בו גם אם זו כתיבה של חצי שעה ביום, כי העיקר זה ההתמדה והעקביות. הסופר היפני הרוקי מורקמי מדמה את תהליך הכתיבה לריצת מרתון, לעומת ספרינט. כתיבה דורשת לגלות את הקצב הקבוע שבו אני יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן.
- אם אתם כותבים במחשב, שמרו על קובץ פתוח. התחייבו לא לסגור את הקובץ עד לרגע השלמתו. קובץ סגור לא מושך לכם בשרוול. כך גם מחברת סגורה במגירה.
- הכתיבה נמשכת גם כשאתם לא מול המחשב או המחברת:בנהיגה, במקלחת, בשיעור יוגה, בחלומות הלילה, תוך כדי בישול ומשימות יומיומיות פשוטות. מומלץ לשמור איזה פנקס עם עט בהישג יד ולהיות קשובים למילים ולרעיונות שיצוצו פתאום.
- לדעת לעצור בזמן. אני ממליצה על עצירה דווקא ברגע שיא – באמצע התרחשות, באמצע פרק או דיאלוג. השאירו משהו פרום ולא פתור, שיישארו בכם סקרנות ו"טעם של עוד" למחר. המשכיות נוצרת כשאתם לומדים לעצור ברגע הנכון ולשמור את חדוות ההנאה למחר. כשאתם עוצרים בשיא, אתם ממש מחכים לרגע בו תוכלו להתיישב ולהמשיך לכתוב.
- להיות תמיד בתנועה ובכתיבה של חומר גלם– גם כשנגמרות לכם המילים. התייחסו אל עצמכם כאל אדם כותב, פועלים העוסקים במלאכת הכתיבה (ולא סופר.ת או משורר.ת). בשלב הזה אל תתחייבו לתוצרים, אלא רק לחומר גלם. זה מאוד משחרר.
- כשאתם כותבים – רק תכתבו.אל תעצרו לערוך! ובכלל, בשביל זה יש עורכים שזה תפקידם. אתם אחראים כרגע רק על התפוקה של המילים.
- שלד ראשוני –בנו שלד לספר עם רשימת נושאים, ראשי פרקים או נקודות מפתח בעלילה. קחו בחשבון: שלד יכול להיות גמיש ויש סיכוי טוב שהוא ישתנה, אבל לפחות יש מבנה עבודה להיכנס לתוכו וכך לא תלכו לאיבוד. בתוך השלד, תוכלו לבחור לכתוב בכל פעם חלק אחר ועדיין לחוש את התמונה המלאה.
- ספר יכול להיברא כמו פאזל. בכל פעם אנחנו מניחים חתיכה אחת חסרה בפאזל הדינמי הזה, אפילו לא לפי הסדר. אפשר להתחיל לכתוב מהסוף, לעבור לאמצע, אחר כך לחזור להתחלה. אפשר לכתוב קטע בלי לדעת לאיזה חלק הוא שייך. אל תלחצו אם הרצף נתקע. שברו את הרצף. ובהקשר זה:
- כתבו את סוף הסיפור או את העמוד האחורי של הספר. ברור שבסוף זה ישתנה, אבל יש משהו מאוד מנחם בלהרגיש את הסוף. הסופרת ג'יי קיי רולינג כתבה את הסוף בסדרת "הארי פוטר" מראש, ושמרה עליו בסודיות מלאה לאורך השנים.
- ואם כבר סודות, לפעמים עדיף בכלל לכתוב בסודיות. יש לנו נטייה לשתף בפרויקט שלנו כבר מרגע שחשבנו עליו לראשונה. לחלקנו זה נפלא ומעודד את הכתיבה. אחרים, כמוני, עלולים דווקא להיבהל מהפומביות ולהיעצר. אני מעדיפה לנהל את מסע הכתיבה שלי כמו רומן עם מאהב סודי. אני לא ממהרת לספר עליו כי זה גוזל ממני המון אנרגיה ולוקח משהו מהחוויה האינטימית שלי עם הכתיבה והיצירה. זה כמובן לא חייב להישאר סודי עד הסוף, ויש רגע שבו אני מרשה לעצמי לספר, אבל בהחלט לא בתחילת המסע.
- משימות קטנות בגובה העיניים.לכתוב בכל פעם משהו קטן ולתת לו את מלוא תשומת הלב. פסקה אחת. סצנה. דמות. דיאלוג. זיכרון. רגע אחד.
- לראות תמיד את הרגע הזה והיכן אנו נמצאים. לא להתעסק בכמה הספקתי עד עכשיו ולא בכל מה שעוד חסר ומחכה להיכתב. להסתכל אחורה זה אומר לפעמים לנוח על זרי דפנה או להישאב לעבודת עריכה במקום להמשיך בכתיבה. להתבונן קדימה עשוי לגרום לכם להתמלא תסכול או ייאוש אל מול הדרך הארוכה שעוד נותרה. אתם יושבים לכתוב? תתעסקו בכאן ועכשיו בלבד.
- לרעות בשדות אחרים של יצירה – אני אוהבת לכתוב בפרקי זמן קצרים וחזקים, ואז ללכת לקבל השראה בדרכים אחרות. אני רוקדת, מנגנת בגיטרה, מציירת, עושה יוגה… מה ממלא אתכם בהשראה?
- לפלרטט עם המוזות– כשאתם יוצרים וכותבים, אתם לא לבד. תנו למוזות לעזור לכם, להכתיב לכם. אם רק תרשו להן ותקשיבו, הן יופיעו. אבל אל תחכו שהן ידפקו לכם על הדלת, תזמינו אותן אליכם. למשל: תרגלו מדיטציה, צאו לכתוב בחיק הטבע או במקום חדש ומפתיע, שוטטו עם שאלה פתוחה ותנו לתשובה להופיע.
- קראו ספר טוב שיהיה המנטור והמלווה שלכם וייתן לכם השראה. ספר הוא חבר קרוב שדוחף אל תוך הכתיבה, נותן לכם עידוד והשראה. "הנה, מישהו עשה את זה קודם לפני. זה אפשרי." מה שכן, אל תקחו יצירת מופת כחבר. אני זוכרת שבאחד ממסעות הכתיבה שלי לקחתי לי לקריאה את "כמעיין המתגבר" של איין ראנד… הלך עליי. עם כזו כתיבה הרגשתי פתאום ש-מי אני בכלל שיהיה לי משהו לומר? הפסקתי מהר מאוד את הקריאה (עמך הסליחה גברת ראנד) וחזרתי ליצירה שלי.
- הרשו לעצמכם לנוח בין לבין. גם מנוחה היא חלק מהתנועה ומהמחזוריות של כתיבה ויצירה, ונולדים בה המון רעיונות.
- להכיר את עצמך– בדקו איך ואיפה אתם עובדים הכי טוב? האם אתם רגילה ל"פיקים" קצרים של 20-30 דקות עם הפסקות בין לבין? האם אתם מעדיפים את הלילה השקט או את הבוקר המוקדם? אולי אתם בכלל אוהבים לשבת לכתוב בבתי קפה רועשים באמצע היום? מה הדבר שהכי מגרה לכם את בלוטת הכתיבה? התעקשו עליו.
- אמצו גישה חרוצה וסבלנית – כתיבה היא שריר שצריך לחזק וכתיבה של ספר היא חדר כושר רציני. נדרש אורך נשימה על מנת להשלים יצירה. שחררו את הציפייה לתוצאה מיידית או את המחשבה שזה אמור לבוא רק "בכיף ובקלות" או "על הדרך". מיליוני מילים נכתבו לפני שהגיע משפט אמיתי אחד. על כל שיר שנכתב – נזרקו לפחות עשרה שירים לפח. כתיבת ספר דורשת התמסרות, התמדה ומשמעת עצמית.
- שמחת הדרך– תעצרו מידי פעם לעוף על עצמכם שאתם באמת עושים את זה! זה נותן כוח להמשיך.
- חבר לכתוב יחד איתו.כן כן, אם אתם מכירים מישהו כמוכם, שנמצא כעת בתהליך כתיבה, התחייבו זה לזה להיפגש לזמן כתיבה (ומעט דיבור), ורצוי בפעימה קבועה.
- סדנה לכתוב במסגרתה. אחרי הכל, אתם לא חייבים לכתוב לבד. סדנת כתיבה יכולה להיות מרחב מעורר השראה, שמספק עידוד ותמיכה בתהליך. חפשו סדנה שתתאים לכם!
ולמי שהסעיף האחרון קוסם, אני שמחה לעדכן כי מיד אחרי החגים תיפתח סדנה נוספת של "לפתוח דלת לכתיבה". 15 מפגשי כתיבה אינטואיטיבית יצירתית בפרדס חנה או בזום.
ימי חמישי מתחילת נובמבר, פרטים בלחיצה כאן: לפתוח דלת לכתיבה
ושתהיה לנו כתיבה וחתימה טובה.